היום יום היארצייט לר' שלמה קרליבך. בתכנית "זמן אוויר" בהגשת מנחם טוקר שוחחה נדרה קרליבך על אביה לא לפני שטוקר איחל מזל טוב להולדת בתה, אוריה כוכב ליבי, לפני שבועיים.

לשאלת טוקר מה מקור השמות שר' שלמה העניק לבנותיו עונה נדרה "אני נולדתי בקיץ בשבוע של פרשת מטות מסעי, שם מוזכרים נדרים ומכאן מגיע השם שלי"

על הזכרון הראשון שלה מאביה מספרת נדרה "הזיכרון הראשון שלי זה אבא היה כל כך מתוק ומלא שמחה וכל הזמן היה מרעיף עלינו אהבה. אף פעם לא פגשתי מישהו כל כך מלא באהבה". וכשטוקר שואל על המפגש האחרון שלה עם אביה מספרת נדרה כי שבוע לפני פטירתו הפתאומית היא היתה לצדו "היינו יחד באנגליה" נזכרת נדרה "היה לי הזכות להיות אתו, שבוע לפני הפטירה, באנגליה. ביום ראשון היינו בהופעה במרכז אנגליה וביום שני הייתי צריכה לחזור לקנדה שם גרתי באותה התקופה אבל אני לא רציתי והוא הסכים לי להיות עוד יום אחד. למחרת רציתי ללכת לקנות כמה דברים במרכז קניות שהיה ליד המלון בו התארחנו. הלכתי בלעדיו וכשרציתי לחזור למלון לא ידעתי איך לצאת. המקום היה גדול מאד אני חושבת היו שם עשרים דלתות יציאה".

"התקשרתי אליו" ממשיכה נדרה בסיפורה "ואמרתי לו שאני לא יודעת איך לחזור והוא מיד אמר לי 'אני בא אלייך' וכשהוא בא אלי ורצינו לצאת שוב לא מצאנו את הדרך יציאה ולאחר שניסינו הרבה בסוף הצלחנו. 'את יודעת למה מצאנו את היציאה?' שאל אבא. ואני חשבתי לעצמי 'כי חיפשנו הרבה בהרבה יציאות ובסוף הגענו' אבל הוא אמר לי 'בליבי כל הזמן אמרתי 'לישועתך קיוויתי ד', ד' לישועתך קיוויתי' והקב"ה הוציא אותנו מזה' המשפט הזה נחרט בליבי והוא מלווה אותי. היה לו כל כך הרבה אמונה שבכל דבר הקב"ה נמצא אתו ועוזר לו" אומרת נדרה.

לשאלתו של טוקר לאיזה שיר היא הכי מתחברת מבין שיריו הרבים של אביה אומרת נדרה "השיר הכי אהוב עלי הוא 'הנה ימים באים'. אני מרגישה שזה היה הדבר שאבא שלי כל הזמן היה עושה בעולם. ההרגשה הזו שכל הזמן צריך משהו עמוק וקדוש יותר מכל דבר גשמי. שאנחנו לא רוצים את העוגה הכי טעימה ואת המשקה הכי טוב אלא את האמונה בד'".

לסיום שאל טוקר איך היא מסבירה את המצב שנוצר לאחר פטירתו שבכל מקום שומעים היום את אביה – ר' שלמה קרליבך – ושרים את שיריו עונה נדרה "שאלה טובה. אני חושבת שלפעמים קשה לאנשים שמישהו מיוחד בא ורוצה לשנות את העולם. יש אנשים שאוהבים את זה ויש שלא אוהבים וקשה להם שהאדם משנה. כשאותם אנשים נפטרים, המסר והמוסיקה שלהם הופך למשהו ממש טהור ופשוט ואנשים יכולים לקבל. לצערי אני חושבת שזה מה שהוא היה בחיים, אבל לא ראו את זה. הוא היה ממש עמוק. כל אחד רצה לשייך אותו אליו אבל הוא היה יכול היה להיות שייך בכל מקום"

האזינו: